תוכן

לה) והנה בהסתלק אלו המוחין מז"א, עלו בסוד מיין נוקבין באו"א, ונתחדשו לו מוחין אחרים חדשים מתוקים יותר. אך החכמה והחסדים, הם לבדם שהעלו מיין נוקבין, וכנז' בסוד התקיעה: תק"ע י"ה, דמטי לרישיה דאברהם, הם החסדים, ועולים במיין נוקבין אל או"א, ומולידים ב' מנצפ"ך לבד. כי כשהזווג לצורך הנקבה לבד, אז די שהז"א לבדו יעלה מיין נוק', ולכן די שיעלו החסדים והחכמה בסוד מיין נוקבין. והנה ב' המנצפ"ך, הם לצורך הנקבה לבד. כי מנצפ"ך א', הוא לבינה דז"א, ומנצפ"ך ב', הם גבורה דז"א, שאח"כ הם חלק הנוק' תתאה, ואז נותנם הז"א דרך האחור אל הנקבה על ידו, והם יותר מתוקות. ודע, כי אחר תקיעת שופר דיום ר"ה, אז כבר חזרה אימא תוך ז"א, ולעולם לא יצאה משם. אמנם יורדים כל הגבורות שבז"א אל הנוק' דרך אחור, עד שיורדים כלם בה, ונשאר בו בחי' חסדים לבד. וגם האחורים עצמם דז"א, ננסרים, וניתנים אל הנוק'. והר"ז ב' בחי'. והנה ביום ערב יה"כ, אז נגמרו לעשות יסוד ומלכות שבה, וכל זה לצורך פרצופה עצמה, וגם נכנסו כללות החסדים דיסוד ומלכות שבה. והנה הם ג' בחי': תחלה ע"י הז"א, ואח"כ ע"י אימא, ואח"כ ע"י ז"א, אחר תקיעת שופר, שהם יותר מתוקים.