פירוש הסולם
לה)
יהי אור, דהוא אל גדול, רזא דנפיק מאויר קדמאה: הכתוב יהי אור, רומז על השם אל גדול, בסוד שיוצא מאויר הראשון. דהיינו מעת שהיו עוד או"א בבחי' ו"ק מטרם שיצאה הי' מאויר. פירוש, אחר שכבר ביאר כל שינוי הבחינות שעברו על המוחין מעת הקטנות עד גמר הגדלות בזה אחר זה, בסוד ג' נקודות וג' קוין, ואיך הם מרומזים בהכתוב יהי אור וכו', בא עתה לבאר איך כל שינוי בחינות הללו נשארות בצורתן גם אחר גמר הגדלות, ואיך הן מרומזות בה' פעמים אור שבהכתובים.
וזה
אמרו יהי אור דהוא אל גדול, הכתוב יהי אור, קאי על ספירת חסד דז"א, שה"ס קו ימין הנמשך מנקודת החולם דאו"א, שהוא נקרא אל גדול. פירוש, חסד דו"ק נק'
אל, וחסד דג"ר נק'
אל גדול, וע"כ נקרא
אל, משום שהוא,
רזא דנפיק מאויר קדמאה, שה"ס חסד שיצא מאויר הקודם דאו"א, דהיינו מעת הקטנות עוד מטרם שיצאה הי' מאויר דאו"א. ונקרא
גדול, שהרי עתה כבר יצאה ה
י' מאויר דאו"א וחזרו לאור דגדלות, והזו"ן כבר קבלו מהם מוחין דגדלות.
ויהי, רזא דחושך דאקרי אלקים: הכתוב ויהי ה"ס החושך הנקרא אלקים. פירוש, הכתוב ויהי קאי על ספירת גבורה דז"א, בעת שנמשכת מקו שמאל לבד שה"ס נקודת השורק, ואז ה"ס חשך, להיותה חכמה בלי חסדים
(כנ"ל דף מ"ז ד"ה ונפק) ונקרא אלקים סתימא בשמא, (
כנ"ל דף י"ד ד"ה אבל אח"כ) אור, דאתכליל שמאלא בימינא, , ונקרא אור אחר שנכלל השמאל בהימין. פירוש עתה שעל ידי קומת החירק נכללו ימין ושמאל זב"ז, נמשך אור חסד שבימין לספירת הגבורה שבשמאל וגם ספירת הגבורה נקראת עתה
אור, כי
וכדין מרזא דאל הוי אלקים, כי אז מסוד השם אל שהוא חסד נמשך השם אלקים, ונעשה גם השם אלקים בבחינת אור החסד.
אתכליל ימינא בשמאלא ושמאלא בימינא ונכללו ימין בשמאל והשמאל בימין. כלומר שקו הימין נכלל מבחינת החכמה שבקו שמאל וע"כ נק' הימין
אל גדול כנ"ל. וכן השמאל שהיה בחושך מטעם חסרון חסדים נכלל עתה באור חסד הימין, ונעשה גם ספירת הגבורה לאור. שה"ס
ויהי אור, הנאמר ב
גבורה דז"א.
