זהר

לה) ושמת בטנא, דא מטרוניתא, דאתי לה נהירו מניה, ושוי בה נהירו עילאה דאתי ליה מראשית. וכדין, והלכת אל המקום. ומאן הוא פרי דאדם דעילא, דא יוסף, דאקרי צדיק, פרי מההוא עץ חיים. וההוא פרי תחבר בטנא. ואי לא תיזל עם האי פרי, אסתמר מלמיזל לההוא אתרא, דלא תוקיד לך בשלהובהא.

פירוש הסולם

לה) ושמת בטנא דא וכו': ושמת בטנא, זו היא המלכות, שנקראת טנא, שבא לה אור ממנו, מז"א, ושם בה האור העליון, הבא אליו מראשית, שהיא חכמה. ואז והלכת אל המקום. שהוא המלכות. ומי הוא פרי של אדם שלמעלה, שהוא ז"א, זה הוא יוסף, שנקרא צדיק, דהיינו יסוד דז"א, שהוא פרי מעץ החיים ההוא, שהוא ז"א. והפרי ההוא יתחבר בטנא, שהוא מלכות. ואם לא תלך עם הפרי הזה, שהוא יסוד, השמר מללכת למקום ההוא, שהוא המלכות, שלא תשרף אותך בלהביה.