זהר

לה) דנפש אחרא אית על רישיה דב״נ, דאתקריאת עבד. ואיהו דיוקנא על ב״נ. ואיהי עבד דמלכא, דמנענעא כל אברין דב״נ, למיזל בארחין טבין, ולקיימא בהון רמ״ח פקודין, לשריא עלייהו ה׳ דבהבראם, דכך סליק הבראם לרמ״ח.

פירוש הסולם

לה) דנפש אחרא אית וכו׳: כי נפש אחרת ישנה על ראשו של אדם, שאינה ממלכות, שנקראת עבד, כי נמשכת ממטטרו״ן, שנקרא עבד, והיא הצורה שעל האדם במקום המלכות, והיא, עבד מלך המנענע כל אבריו של אדם ללכת בדרכים טובים ולקיים בהם רמ״ח מצות, שתשרה עליהם ה׳ דבהבראם, שה״ס המלכות, כי כך עולה הבראם במספר רמ״ח.