זהר

לה) עד כאן רזא דקמ״ץ, דאיהו רזא דמחשבה עלאה ותתאה, דאיהו נקודה ברשות בעלה דאיהו ו׳, רקיע. ופת״ח בלא נקודה, רשו בפני עצמה. ונקודה בלא פת״ח, רשו בפני עצמה. דכמה דאתוון אינון דכר ונוקבא, הכי נקודין אינון דכר ונוקבא. אבל אתוון אינהו לגבי נקודי, כגון גופא לגבי רוחא.

פירוש מעלות הסולם

לה) עד כאן רזא וכו': עד כאן הסוד של הקמץ שהוא הסוד של המחשבה העליונה והתחתונה, דהיינו בינה ומלכות, שהוא עליית הרצון שהוא מלכות לבינה שנקראת מחשבה שהוא הנקודה ברשות בעלה שהוא ו' רקיע. כלומר הרקיע ה״ס הפרסא שבאלכסון, שמים עליונים זכרים ממעל לפרסא כזה ומים תחתונים נקבות למטה מפרסא כזה . וסוד הנקודה של קמץ אינה הנקודה שתחת הפרסא ששם רשות הנקבה, אלא הנקודה שממעל לפרסא ששם רשות הזכר. ופתח לבד בלי נקודה הוא רשות בפני עצמו. בחינת ז״א. ונקודה בלא פתח, רשות בפני עצמה, בחינת מלכות. שכשם שהאותיות הן מתחלקות לזכר ונקבה דהיינו אותיות משפיעות ואותיות מקבלות, כן הנקודות הן בבחינות זכר ונקבה. אבל כל האותיות הן אל הנקודות כמו הגוף אל הנשמה, וכמו שהנשמה מחיה את הגוף, כן הנקודות מחיות ומנענעות את האותיות.