תוכן

לד) ונמצא, כי בחזרת תפילת שחרית, אז היא סוד העוה"ז, היתה שוה בכל אורך ז"א, שבמקומו בימי החול, ועדיין לא עלתה אל העוה"ב שהוא סוד או"א. אבל עתה, עלתה בג"ת דאו"א, ואז נקרא בן העוה"ב ממש, ונמצאת היא עתה, בסוד עטרה, למעלה מראשו של צדיק שהוא ז"א, בבחי' מקומו בימי החול. כי גם עתה נשאר שם הרושם שלו, והעצמות של אורות שלו כנזכר. ולכן היא עתה קונה שם חדש יותר מעולה, והוא, כי תחילה היתה נקראת אל אדני כנ"ל, ועתה נקראת א"ל הויה. ועוד, כי שם א"ל הנזכר, הוא ג"כ במילוי, כזה: אלף למד, יהו"ה. והם בגימ' רי"א, כמנין ר"ת, בראשית או"א רצה כו', וזה תכוין במקום הזה. וטעם היות שם א"ל במילויו, ולא שם הויה, הוא, כי כבר בתפילת שחרית בחזרה, נתמלא שם א"ל במילויו, וגם שם אדני היו במילוי, אלא שעלתה במעלת שם ההויה פשוטה, שהיא מעולה יותר משם אדני במילואו.