זהר

לד) וכלא בגין ההוא מזלא, דנגיד ונפיק, ואתחבר בההוא דרגא, לאשתלמא ביה, ולאתברכא מניה, ועל דא, כלא במזלא תליא מלתא. ועל דא תנינן, בני חיי ומזוני, לאו בזכותא תליא מלתא, אלא במזלא תליא מלתא, דהא בזכותא לאו איהו, אלא עד דאתמליא ואתנהיר מן מזלא.

פירוש הסולם

לד) וכלא בגין וכו': וכל זה הוא בשביל מזל ההוא שהוא יסוד, הנמשך ויוצא ומתחבר במדרגה ההיא, דהיינו הנוקבא, להשתלם בו, ולהתברך ממנו. ועל כן הכל תלוי במזל. ועל כן למדנו בנים חיים ומזונות אין הדבר תלוי בזכות אלא במזל תלוי הדבר. כי אין הוא בזכות, אלא עד שהנוקבא מתמלאה ומאירה מן המזל שהוא יסוד.