תוכן

לד) אמר עוד, ארבע מאה אלפי עלמין, אתפשט חוורא דגלגלתא דרישוי. ומנהירו דהאי חיוורא, ירתי צדיקייא לעלמא דאתי, ארבע מאה עלמין. הה"ד, ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר. אם באתי להרחיב הביאור בזה הלשון, יארך עלי מאוד. אמנם שורש דבריו, יתבאר לקמן בע"ה, באדרת האזינו בדף רפ"ח ע"א, וז"ל, תלת רישין אתגלפן, דא לגו מן דא. ודא לעילא מן דא. רישא חדא, חכמתא סתימאה דאתכסייא כו'. ואחר שתעיין שם, תוכל להבין מה שנבאר עתה, בלשון הנזכר בקיצור. הנה נתבאר שם, כי אעפ"י שתלת רישין האלו הנזכר, הם הכוללין שני פרצופים, כי רישא עלאה מנהון, היא בחינת ראש פרצוף, עתיק יומין. ותרין רישין תתאין, הם כתר וחכמה דפרצוף א"א. הנה עכ"ז, התרין רישין לבדם שבא"א, נחלקין ונעשין תלת רישין, זולת אותה רישא עלאה דעתיק יומין. הלא הם בחינת גלגלתא חיוורא, כתר דא"א, ובחינה זו היא ראש העליון שבתלת רישין דא"א עצמו. והראש השנית שבו, היא בחינת מוח אחד עליון וסתום מאד, חכמה עלאה סתימאה לעילא, והיא בחינת מוח, גו גלגלתא חוורא שהוא כתר כנזכר. והמוח הזה, נקרא בשם אוירא עלאה, כי לרוב העלמו נקרא אויר, ולא מוח. והראש השלישי שבא"א, היא חכמה דא"א, הנקרא בלשון האדרא רבא וזוטא, מוחא סתימאה דעתיקא. ונמצא, כי הראש השני, שהוא הנקרא אוירא עילאה, נעשה בחינת מוחא, בערך גלגלתא חוורא, שהיא הראש העליון שבו. וגם נעשית בחינת רישא וגולגלתא ממש, בערך הראש השלישית, הנקרא מוחא סתימאה כנזכר.