תוכן
לד)
מיום ראש השנה, מתחלת הנסירה, עד סוף עיוה"כ, והיא אז אחור באחור עמו, מהחזה ולמטה, ואז אפיל דורמיטא לז"א, והוא, כי נה"י דאימא מסתלקים ממנו, ונשארים כנודע, חכמה וחסדים ערומים בלי לבוש, בסוד מקיפים על ראשו. אך הבינה והגבורות, עם הנה"י, נכנסים בנוק', וניתנים אליה ע"י אימא, שלא ע"י ז"א, ואז ננסר ת"ת שבו, וכתר שבה לבד.
