תוכן
לד) ועתה נבאר ענין אחד, והוא, כי הנה בהיות הי' ספירות עגולים זו לפנים מזו אחר התיקון שלהם, א"כ אין שום קבלת שפע והארה אל שום ספירה מהם, כי אם כל ספירה מקבלת מהספירה אשר עליה בלבד. והנה נודע, כי החסד מקבל מאבא, והגבורה מאימא, וכיוצא בזה. והביאור בזה הוא, כי גם בהיות הי' ספירות בבחינת עגולים זה בתוך זה, יש בהם כל הבחינות של קבלת השפע בי' ספירות שבקו היושר, והוא, כי בעגול הכתר הנקרא א"א אחר התיקון, יש נקב אחד וחלון בצד ימין העגול, ומשם יורד אור אריך אל עגול אבא, ומאיר אליו. ועוד יש חלון שני בשמאל העיגול של אריך, ויוצא האור עד צד שמאל דעגול אבא אשר בתוכו, ונוקבו, ונעשה בו חלון, ומשם נמשך האור עד עגול אימא שבתוך עגול אבא ומאיר בו. ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עגול אבא, אינו לאבא עצמו, ואינו עובר שם רק דרך מעבר בלבד, אבל עיקר הארה היא לאימא. ונמצא, כי א"א מאיר לאו"א יחד, כמו שהוא בענין היושר שלהם ממש. ואף כי הם עגולים זו בתוך זו, יש להם קוים ישרים ימין ושמאל ואמצע, בבחינת החלונות האלו שבהם, ומשם נמשך האור בי' ספירות דעגולים, דרך קוים ישרים ממש, בכל הפרטים עצמם כלם, אשר בי' ספירות דקו ישר דרוח ממש. וכן עד"ז בעגולי אבא, יש חלון א' בימין עגולו, ונוקב ויורד ועובר דרך עגולי אימא, בבחינת מעבר לבד, ויורד ונכנס בעגולי החסד, ומאיר בו הארה ממש, וכן יש חלון בשמאל עגולי אימא, ויורד בו האור ומאיר בעגולי הגבורה הארה גמורה, ועד"ז בשאר העגולים עד עגול הפנימי שהוא נוקבא דז"א.
