זהר

לד) מצחא דגולגלתא, רצון אקרי. דהא רעוא דרעוין אתגלי בההוא מצחא לקבל דא לתתא. כתיב והיה על מצחו תמיד לרצון וגו׳, וההוא מצחא דאקרי רצון, הוא גלוייא דכל רישא וגולגלתא, דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין.

פירוש הסולם

לד) מצחא דגולגלתא רצון וכו׳: המצח שבגלגלת דא״א, נקרא רצון. כי רצון הרצונות נגלה במצח ההוא. כנגד זה למטה כתוב, והיה על מצחו תמיד לרצון וגו׳. ומצח הזה שנקרא רצון, הוא הגילוי האורות של כל הראש והגלגלתא, המתכסים בארבע מאות ועשר עולמות.
פירוש. הגולגלתא מתחלק לב׳ ראשים גולגלתא ואוירא. (כנ״ל אות כ״ג) שה״ס ם׳ ל׳ דצלם. דהיינו בחינת או״א וישסו״ת שבם׳ דצלם אין הי׳ יוצאת מאויר לעולם כמו באו״א. וה״ס ראש הנק׳ גלגלתא. ובמוחא דאוירא שהוא ראש הב׳. וסוד ל׳ דצלם שהיא בחינת ישסו״ת, בו יוצא הי׳ מאויר בשעת גדלות. (כנ״ל בספרא דצניעותא דף ד׳ ד״ה פירוש ע״ש) וכנגדם מתחלקים ג״כ הכלים דחצוניות ראש דא״א לם׳ ול׳ אשר בחינת הם׳ שבחיצוניות הראש, הוא מקום השערות שמקורם מקרומא דאוירא, דהיינו י׳ שנכנסה באור, וכיון שהי׳ אינה יוצאת עוד משם ע״כ נקבע שם מקום השערות בקביעות. ובחינת הל׳ שבחיצוניות הראש הוא ממצח דא״א ולמטה, כי מחמת שהי׳ יוצאת שם מאויר, אין שם מקום לצמיחת שערות בקביעות. אלא בשעה שאין עת רצון, נמצאים שערות הגלגלתא יורדים ומכסים המצח, ובעת רצון מסתלקים השערות מלכסות המצח, והמצח מתגלה. ואז מתגלים שם האורות המכוסים בם׳ דצלם שה״ס הגלגלתא וז״ש, וההוא מצחא דאקרי רצון הוא גילויא דכל רישא וגלגלתא, כי כל האורות המכוסים בגלגלתא, שה״ס ם׳ דצלם, מתגלים במצחא, שה״ס ל׳ דצלם.
ומספר ארבע מאות ועשר רומז על סוד הכיסוי, שסוד העשר העודפות על ארבע מאות ה״ס המלכות הבלתי ממותקת שנתערבה בבינה, בסוד הי׳ שנכנסה באור. וע״כ יש חו״ב תו״מ עם מלכות ממותקת ועשרה נוספות ממלכות הבלתי נמתקת. שמטעם המצא מלכות הזו בקביעות בם׳ דצלם ע״כ האורות דגלגלתא, שהיא סוד ם׳, מכוסים ונעלמים. וז״ש גלוייא דכל רישא וגלגלתא דמתכסייא בארבע מאה ועשר עלמין. שה״ס חו״ב תו״מ, שכל אחת מאה, ומלכות הבלתי נמתקת הקבועה שמה שה״ס עשרה. כמ״ש לעיל (באות כ״ה) אמנם במצחא מתגלים.