זהר

לד) ועל דא יבעי ב״נ מקב״ה, דיזמין ליה מאנא דכשרא, דלא יפגים זרעיה, מאן דאפיק זרעא במאנא דלא כשרא, פגים ליה לזרעיה, ווי למאן דפגים זרעיה. ומה בשאר בני נשא כך, בכהנא דקאים לתתא כגוונא דלעילא בקדושה עלאה, עאכ״ו.

פירוש הסולם

לד) ועל דא יבעי וכו׳: ועל כן יתפלל האדם מהקב״ה, שיזמין לו כלי כשר, דהיינו אשה כשרה, שלא יפגום זרעו. מי שמוציא זרעו בכלי שאינו כשר, פוגם את זרעו. אוי למי שפוגם זרעו. ומה בשאר בני אדם כך, הכהן העומד למטה ומכוון כעין של מעלה בקדושה העליונה (כנ״ל אות י״א) על אחת כמה וכמה. וע״כ כתוב לא יחלל זרעו בעמיו.