זהר

לד) תניא, א״ר אלעזר, ביה שעתא אשתאר שמא. כלומר דלא אשתלים בההוא אות, דשביק משה נחש, ולא אשתלים כל שמא. דהא בחד גיסא אשתלים בימא. מגיסא אוחרא שרי בצור, ולא אשתלים בנחש. אמר ליה קב״ה, עבדא דשרי שמי ולא אשתלים למעבד אתוון, אוף את שרית ולא תשתלים, לכן לא תביאו, שרית לאפקא לון ולא תשתלים לאעלא לון לארעא. לכן לא תביאו א״ר אלעזר ידע לבא דמשה בקדמיתא דדחיל כד חמא נחש דכתיב וינס משה מפניו לבא חמא ולא ידע.

פירוש מעלות הסולם

לד) תניא א״ר אלעזר וכו': למדנו א״ר אלעזר, באותה שעה נשאר השם, כלומר שלא נשלם ע״י אות ההוא של הכאת הסלע, כי משה עזב את הנחש ולא נשלם כל השם מכל צדדיו ובחינותיו, כי בצד אחד של רחמים ודין, נשלם בים, מצד האחר התחיל בצור, ולא נשלם בנחש. אמר לו הקב״ה עשית שיתחיל שמי לעשות נסים ולא השלמת. אף אתה תתחיל. להביא את ישראל לארץ, ולא תשלים. ז״ש לכן לא תביאו וגו', התחלת להוציאם, ולא תשלים להביאם לארץ. לכן לא תביאו. א״ר אלעזר, לבו של משה ידע בתחלה, שירא כשראה את הנחש, שכתוב, וינס משה מפניו. לבו ראה ולא ידע, שלא ידע אז שבסבתו של הנחש, לא יוכל להכנס לארץ ישראל. עיין בז״ח פרשת בשלח סלם אות כ׳ מבואר באריכות.