זהר

לג) פתח ואמר, וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וגו', ודייקנא על הצר, דא מלאך המות. הצורר אתכם תדיר, וקטיל לבני נשא, ובעי לקטלא אחרנין. מאי תקנתיה. והרעותם. אם בראש השנה, דהוא יומא דדינא לעילא, האי מלאך המות נחית לתתא, בגין לאשגחא בעובדין דבני נשא, ולסלקא לעילא לאסטאה לון. וישראל דידעי דהא מלאך המות נחית לתתא וסליק לעילא, בגין למהוי קטיגורא עלייהו. מקדמי בשופר ליבבא עליה, דלא יכיל לון ולאגנא עלייהו.

פירוש הסולם

לג) פתח ואמר וכי וכו': פתח ואמר, וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם וגו'. והסתכלתי, על הצר, זהו מלאך המות. הצורר אתכם תמיד וממית בני אדם, ומבקש להמית את הכל. מהו התקון שלו. והרעותם. אם ​בראש השנה, שהוא יום הדין למעלה, יורד מלאך המות למטה, כדי להסתכל במעשה בני אדם, ולעלות למעלה להסטין עליהם. וישראל, שיודעים שמלאך המות יורד למטה, ועולה למעלה להיות מקטרג עליהם, הם מקדימים לתקוע ​בשופר ליבב עליו, שלא יוכל להם, ולהגין עליהם.