זהר

לג) ובספרא דאדם קדמאה, בדיוקנין דאתוון, ו' חד נקודה לעילא, וחמש נקודין דלתתא, וכן שיעורא דילה כגוונא דא, וכל נקודה קיימא ברזא דעשר, בגין דלית לך נקודה דלא אשלים לעשר, דכל נקודה אית ביה תשע סמכין רתיכין, וההיא נקודה אשלים לעשר. נקודה דימינא תשע סמכין רתיכין לה, ואיהי עשרה. וכן לשמאלא. וכן לכל סטרין. וע"ד, כלהו נקודין אינון כל חד וחד כללא דעשר, איהי ורתיכוי. וכלהו כלילן בההוא פשיטו דאת ו', בג"כ כלא איהו בדיוקנא ברזא דאת ו'.

פירוש הסולם

לג) ובספרא דאדם קדמאה וכו': ובספרו של אדם הראשון, בצורות האותיות, אומר, שצורת הו', הוא נקודה אחת מלמעלה, הרומזת על י' דהויה, וחמש נקודות שלמטה, שהן ה' ראשונה דהויה, שה"ס חמש נקודות (לעיל אות ט"ז) שהם חמש סמכין. וכן השיעור שלו של הו' דהויה שהוא ז"א, הוא כעין זה, דהיינו שכולל בתוכו י"ה דהויה, שהוא סוד בן י"ה. וכל נקודה של ששה נקודות שבו, עומדת בסוד עשר, שאין לך נקודה שאינה משלמת לעשר, כי כל נקודה יש בה ט' סומכים ומרכבות, שהן רת"ס שבה, שכל אחת שברת"ס כלולה מג' קוין, (כנ"ל אות י"א) שהם ג' נקודות כזה • • • , ע"ש. ועצם הנקודה משלמת לעשר. כי נקודת הימין ט' סומכים ומרכבות לה, ועמה עצמה היא עשרה, וכן נקודת השמאל וכן לכל הצדדים. וע"כ הנקודות כולם, הן כל אחת ואחת בכלל עשר, היא ומרכבותיה. וכולן כלולות בהתפשטות ההיא של אות ו', וע"כ הכל הוא בצורת אות ו' דהיינו שהיא בציור נקודה אחת מלמעלה, וה' נקודות שלמטה, כנ"ל.