פירוש הסולם
לג)
ולבתר גלי ואמר עבידתא תתאה ואמר מאן ברא ליה, בגין דאיהו עלמא דקיימא באתגלייא ואמר ברא אלקים וגו' ואח"כ גילה ואמר בעשיה התחתונה דהיינו בזו"ן, שאמר מי ברא אותן. משום שהוא עולם העומד בנגלה, ואמר
ברא אלקים את השמים ואת הארץ. שהם זו"ן. פירוש, כי בעולם העליון שהוא ו"ק דבינה, המרומז בבראשית ברא-שית, לא נאמר מי ברא אותו מטעם שהוא עולם נסתר, כנ"ל. אבל בעולם התחתון, שהוא זו"ן המכונים שמים וארץ, כתוב, כי אלקים שהוא בינה, ברא את השמים ואת הארץ. שהוא מטעם היותם עולם הנגלה, שפירושו שהחסדים שבו מתגלים על ידי המוחין דהארת החכמה.
ולא כתיב ברא בארח סתים, ברא את השמים, בגין דאיהו עלמא באתגליא, ואמר ברא אלקים, אלקים ודאי שמא באתגליא וע"כ לא כתיב ברא בהעלם, דהיינו ברא את השמים ואת הארץ בסתם, משום שהם עולם הנגלה כנ"ל, ולכן אמר ברא אלקים, אלקים ודאי ברא אותם, שהוא שם נגלה. כי השם אלקים יורה על שלמות המוחין בהארת חכמה, (
כנ"ל בהקדמת הזוהר דף כ"ב אות י"ד)
קדמאה בסתימו דאיהו עלאה, תתאה באתגליא, למהוי תדיר עובדא דקב"ה סתים וגליא. עולם הראשון בינה הוא בהעלם משום שהוא עולם העליון. עולם התחתון, זו"ן, הוא בגלוי, מטעם שמעשה הקב"ה הוא תמיד בסתר ובגלוי,
ורזא דשמא קדישא הכי הוא סתים וגליא. וכן הוא גם סוד שם הקדוש, סתים וגלוי, כי י"ה דשם הויה, שהם חו"ב, הוא בהעלם, כי אין השגה בג"ר. ו"ה דשם הויה, הוא בגלוי, שהם זו"ן, שיש בהם השגה. וכן היא בכל מעשה הקב"ה, דהיינו בכל המדרגות שבחינת הג"ר של המדרגה הוא בהעלם, ובחינת הו"ק של המדרגה הוא נגלה. (ו
עי' לעיל בהקדמת הזהר דף נ"ה ד"ה וטעם) שנתבאר זה באורך.