לג) והנה כל אלו הם בחינת כ"ב אותיות התורה, והז' אותיות הם כלים אל זו"ן שהם ז' מלכים. והט"ו אותיות, הם כלים אל או"א כנז"ל, כי אחורי או"א הם יותר גדולים מכל זו"ן. וסימן מספר האותיות כלים דאו"א הם ט"ו, כמספר י"ה, ונודע כי או"א הם ב' אותיות ראשונים י"ה של ההוי'ה. והאותיות של זו"ן, הם שעטנ"ז ג"ץ. ושאר ט"ו אותיות של האלפא ביתא, הם באו"א: וששה אותיות מהם, והם בד"ק חי"ה, הנזכר בספר הזוהר של כ"י, הם אחורים דאו"א, ושאר האותיות הם פנים לאו"א.
[ושאר האותיות - אוכ״ל מספר״ת או מלאכ"ת סופ"ר]
לג) האותיות של זו"ן הם שעטנ"ז ג"ץ. הרמז בזה על הבחי"ד שנתערבה בכלים שלהם, שעירוב הזה מכונה בשם שעטנז שהם הסיגים (כנ"ל דף תפ"ו באו"פ ד"ה הסיגים ע"ש), וג"ץ רומז על הניצוצין שירדו להחיות הכלים.
בד"ק חי"ה וכו' הם אחורים דאו"א. רומז על בחינת נה"י המגולים שהם אחור דאו"א כנ"ל. כי בד"ק פירושו תיקון מלשון בדק הבית. חי"ה פירושו אור החכמה, כי אור החכמה נקרא חיה כנודע. ולפי שכל שבחם של הנה"י הללו הוא הארת חכמה שבהם כנ"ל, וע"כ המה מרומזים בשם בד"ק חי"ה, כלומר תיקון חכמה בחסדים, והבן.
ויש עוד טעם ב' למה שהם מרומזים באותיות בד"ק חי"ה. והוא כי אלו האחורים דאו"א נפלו במקום זו"ן, אשר אח"כ בעת התיקון, נמצא ז"א מברר בירורים מאלו האחורים ומעלה אותם למ"ן לאו"א, שע"י מ"ן אלו מזדווגים או"א פב"פ, ומשפיעים מוחין לז"א. וכל המוחין דז"א הם ע"י המ"ן העולים מאלו האחורים. וע"כ הם מכונים בד"ק חי"ה, על שם תיקון המוחין דג"ר של הז"א הבא על ידיהם. כי בד"ק הוא לשון תיקון, וחי"ה הם אור חכמה ומוחין. כנ"ל.