זהר

לג) כמה אינון בני נשא בעלמא, דקא משתבשן בהאי קרא, וכלהו אמרי,אבל קרא דא לא אתיישר בפומייהו. וכי קודשא בריך הוא מלך הגוים איהו, והלא מלך ישראל איהו, והכי אקרי, דהא כתיב, בהנחל עליון גוים וגו'. וכתיב כי חלק יי' עמו. וע"ד אקרי מלך ישראל. ואי תימא דאיהו מלך הגוים אקרי, הא שבחא דלהון דקב"ה מלך עלייהו, ולא כמה דאמרין דאתמסרין לשמשין ולממנן דיליה.

פירוש הסולם

לג) כמה אינון בני וכו': כמה הם בני אדם בעולם שמשתבשים וטועים במקרא הזה. וכולם אומרים אותו אבל המקרא אינו מתישר בפיהם. וכי הקב"ה מלך הגוים נקרא, והלא מלך ישראל הוא, ובו הוא נקרא, שכתוב, בהנחל עליון גוים וגו'. וכתוב, כי חלק ה' עמו. וע"כ נקרא מלך ישראל. ואם תאמר, שהוא מלך הגוים נקרא, הרי זה שבח להם שהקב"ה מולך עליהם, ולא כמו שאומרים, שנמסרו למשמשים ולממונים שלו.