תוכן

לג) ​אח"כ תזקוף ראשך, ותכוין לזקוף ה' לגבי י', והוא הבינה של ז"א בחכמה שבו, וגם תכוין בציור רי"ו אחר, ותכוין כי ע"י עלות הבינה דז"א גבי חכמה, הנה הם נעשין מ"ן לאו"א עלאין, ה"י עלאין, ואז יורד משם כח אל הז"א. והענין, כי כאשר המלכות נתמעטה בסוד נקודה, גם הז"א עליו נאמר נשחת מאיש מראהו, ואין בו כח לתקן פרצוף המלכות, כי נתמעט אורו. ולכן ע"י מ"ן אלו, גורמין לזווג או"א, ומורידין שפע בו לתקן את המלכות. והנה דע, כשעולה ה' לגבי י', וגם י' יורד לגבי ה', אז הוא לעשות מוחין לזו"ן. אך עתה שאנו מעלין ה' דאמא לגבי י' דאבא, ואין אנו מורידין את הי' לגבי ה' הוא, כי אין הכוונה רק בעבור המלכות לבדה, והנה תכוין, כי מחיבור או"א, יורד שם הוי"ה אהי"ה, להעלות את המלכות כמ"ש, ובתוך שמות אלו, מתלבשין שם הוי"ה במלוי אלפין, אשר הוא ענין חידוש ותיקון הז"א עצמו, אשר בו הוא סוד שם הויה מ"ה לעולם, ע"י כח בחי' י' אותיות שם זה, מתרבה עוד אור י' ספירות שלו ומתקן המלכות.