תוכן

לג) בעמידה באבות, נכנסו כל המקיפים ג"כ דתבונה דדל"ת, ואחר כך יצאו בנסירה, וניתנו לרחל, והגדילוה כל האחור, ואז ננסרה, כיון שאינה לוקחתם ע"י ז"א. וכל זה במלת באהבה, ואז חוזרת פב"פ, אלא שהיא אז בסוד נקודה, כי כל אורך אב"א אינו רק נקודה קטנה בפב"פ. ואז חוזרת נה"י דאימא לתוך הנוקבא, וגדלה פב"פ לגמרי, ואחר כך מסתלקין וניתנים אל ז"א, ואז היא מתמעטת מהחזה ולמטה לבד פב"פ בברכת אבות. ואחר כך נגמרים ליכנס מקיפי תבונה בעמידה, ובברכת כהנים נכנסו מקיפי אבא, וכל זה בחול. ואמנם בר"ח, נגדלת לגמרי פב"פ כמוהו, כי אז היא לוקחת נה"י דתבונה דדל"ת, והוא נה"י דאבא לבד, ולכן הם שוים. ובי"ט, אז חוזר הוא ליקח גם ג' בחי' תבונה דמ' סתומה, והם עיבור ויניקה ומוחין. וכל מה שיש להם בחול בתבונה דדל"ת, יש לה בי"ט בתבונה דמ' סתומה.
ובשבת, לוקחין ג' בחי' דמ' בינה, והוא דאבא, והיא דבינה.