תוכן

לג) והנה המוחין דא"א, נעשין ע"י נה"י דעתיק, ואז היסוד דעתיק, שיש בו בחינת הדעת דא"א, שהם חסדים דמ"ה וגבורות דב"ן, ועומד בחזה דא"א ומסתיים שם, ויוצאים החסדים דמ"ה דדעת דא"א מתוך היסוד דעתיק, ומתפשטים בקו ימין דא"א, יען כי הוא הזכר כנזכר לעיל. ויוצאים גם הגבורות ומתפשטים בקו שמאל דא"א, כי היא הנקבה כנזכר לעיל. ונמצא, כי ביסוד דאריך אנפין, כיון שהוא קו האמצע, מוכרח שיתקבצו אורות זכרים ונקבות, שהם חמשה חסדים דמ"ה וחמשה גבורות דב"ן. ואמנם כי המ"ה והב"ן דא"א, שהם דכר ונוקבא עצמן, הם מחוברים יחד בפרצוף אחד, על כן החסדים והגבורות דמ"ה נקרא ה"ח לבד, והחו"ג דב"ן נקראו חמשה גבורות. אמנם בשני הקוין ימין ושמאל אינם כן, רק החסדים דמ"ה בצד ימין, והגבורות דב"ן בצד שמאל.