תוכן

לג) ארז"ל יש מי שהולך אל זווגו, כי יש זנב ופרצוף, וזנב היינו בחי' לאה, שהיא זנב לבינה, מלכות שבה. ופרצוף, היינו רחל, בבחי' נקודה שרשית באצילות. והנה כל שהיא בסוד הארה, הולכת לבן זוגה, כגון רבקה אצל יצחק שהיא בחינת לאה, בבחי' דאתמר ויביאה אל האדם. ובזמן שהאשה בסוד נקודה כמו רחל, הלך בעלה אצלה, כמו יעקב אל רחל. ולאה אצל יעקב נקראת זווגו בא אצלו, כי הרי הוא לא בא בשבילה, וגם לא רצה אותה, וזה סוד קריאתה לאה, ר"ל: גוף חלש ונלאה, תרגום נבל תבל, מלאה תלאה. וכבר ידעת, כי לאה נעשית מן אחוריים דבינה שנפלו, בסוד נובלת בינה שכינה. לכן לא נאמר בה רק ועיני לאה רכות, ולא נזכר בה הויה. אכן ברחל כתיב ורחל היתה יפת תואר, כי רחל נקודה שרשית א' מעשר הויה שבאצילות. גם ידעת, כי לאה נעשה ממלכות דתבונה, בסוד קשר תפילין, ותפילין הם סוד אור מקיף, לכן לאה אותיות אהל (מקיף).