תוכן

לג) או נאמר כשנקשה קראי אהדדי, פסוק א' אומר, מצפון תפתח הרעה. נראה שרוח צפון, הוא הגיהנם. ופסוק אחד אומר, מה רב טובך אשר צפנת ליריאך, וצפונך תמלא בטנם, שהוא ג"ע, כי שם הטוב הגנוז לצדיקים. וכה"א אומר לצפון תני, לע"ל טובות לצדיקים. אלא האמת כך הוא, להיות רוח צפון כנגד הגבורה, שהדרום ימין נגד אברהם שהוא חסד, כי שם הוא היסוד מים, שלעולם המים נמשכים משם, וכן היה אברהם עושה חסד לכל העולם. לא כן יצחק שהוא גבורה, נגד יסוד אש, שהוא ברוח צפון, שלא רצה לברך את יעקב, ואפילו לעשו לא רצה לברכו, אלא בשכר הביאה לי ציד ואוכלה בעבור תברכני נפשך. וכמו שמיצחק יצא יעקב ועשו, כן ברוח צפון יוצא גיהנם וג"ע. ולהיות שג"ע הוא א' מן הדברים שקדמו לעולם, כמש"ה גן בעדן מקדם, וכן גיהנם קודם לעולם, כמד"א כי ערוך מאתמול תפתה, לכן אמר בראשית, כלומר ב' דברים שהן מצד צפון הפרוץ, היו ראשית לעולם, וזהו בראשית: ב' ראשית, להורות השכר והעונש לצדיקים העושים התורה, והמתבטלים ממנה.