זהר

לג) וההוא זמנא דקיימא ההוא דרגא בשלימו, וההוא נהר דנגיד ונפיק אשתמש בה, כדין ההוא נשמתא, דנפקת ואתדבקת ביה בההוא ב"נ, ההוא ב"נ אשתלים בכלא, בעותרא, בבנין, בשלימו דגופא.

פירוש הסולם

לג) וההוא זמנא וכו': ובזמן ההוא שאותה המדרגה, דהיינו הנוקבא, נמצאת בשלמות, ונהר ההוא הנמשך ויוצא מעדן, שהוא יסוד, משתמש בה, אז, אותה הנשמה היוצאת מהנוקבא, ומתדבקת באדם, הנה האדם ההוא נשלם בכל, בעושר, בבנים, בשלימות הגוף.