תוכן

לג) אמנם כשמתפשטים אלו של זעיר, יש בהם דבר א', משא"כ באבא, כי באבא כיון ששורשו נקודה א' כך כל החסדים כשיתפשטו בפרצוף שלו מתפשטים כולם יחד בחסד, ואח"כ בגבורה, וכן כולם וע"י בניינא עמיקא, כדפי' בהקדמת בראשית. אמנם בז"א אנו ממשיכים כ"א לבדו מהדעת, כדפי' בדרושים שלי. וזה הוא מהחסדים שנשארו בדעת זעיר, אחר שמסתלקים ממנו המוחין, ונשארים אלו בדעת שלו לצרכו, לא לצורך זווג, כי מה שצריך לזיווג, אח"כ באבא ע"י התלבשות תבונה כנודע. ולפי שאנו רוצים שיבאו המוחין לזווג יום שמיני עצרת, אנו עושים בו הכנה, ממה שיש בכל פרצוף, שיתוסף אור הדעת ויתרבה ויתפשט בכל הפרצוף בסוד הנענוע, להיות בכל המדרגות שלו הכנה, לקבל החסדים של זווג אח"כ.