תוכן

לג) בפרשה רביעית יש ע"ב תיבות, לתיקון האיברים שבנה"י שבו, יש בה כמו שפי'. ובנה"י יש בכל א' שם הוי"ה של כ"ד עיינין, שעולים ע"ב. וטעם היות הוי"ה דעיינין בנה"י, לפי שהעינים של רחל הם כנגד נה"י דז"א, ומהם לוקחת רחל הארת העיינין. ואח"כ חוזר הש"ץ ג' תיבות, להשלים הרמ"ח בו ובה. ועם הט"ו ווי"ן, לתקן בה הב' בנים. והשמונה אמת, הד' של לאה, והד' של רחל, להמשיכם כולם לרחל. ואחר שרחל נתקנת בשני יסודות, שהוא הנקרא תהלות, אז מתגלה היסוד של אבא שנקרא אל עליון. והיכן מתגלה, גואלם, פי': ג"ו אל"ם. שהמלכות נק' אלהים, וכשמסתלקים הארת או"א ממנה, נשארת אלם, ועתה חוזרים ומתגלים אלו האורות ומתגלים בה, ונעשית אלהים. או יהיה פי' ג"ו אל"ם, גואל מ"ם, שהוא גואל האמיתי. וכנגד אלו הג' כדים שאמרנו שעולים ע"ב, צריך שיהיו בכל דור ע"ב צדיקים, ולא יפחתו משלשים. ורובם בארץ ישראל, לפי שאלו השנים מתגלים, ושני שלישי ת"ת, שהם אלו כנגד ארץ ישראל, שהיא מלכות, וה' נשארים למעלה בלאה, ששם האור סתום.