תוכן

לג) וכבר נתבאר לעיל, כי כל זמן שאין הז"א עולה, רק במקיף שלו, אין העולמות תחתונים מז"א עולים, וגם לא העליונים מן ז"א עולים, וכלם במקומם. אכן לפי שהעלה ז"א, ג"ת שלו בג' אמצעיות יחד, לכן היה מקום לעלות כל העולמות שתחתיו, ג' מדרגות ג"כ, כ"א למעלה ממקומו, דוגמת ז"א, עד שנמצאו נה"י דעשיה פנויים בליל שבת. אך אם לא מעלה רגליו, אעפ"י שהיו נכנסים בו המקיפים, לא היו העולמות התחתונים ממנו עולים, ואף לא עולמות שלמעלה ממנו. אמנם כשעולה יותר מן המקיפים, אז בהכרח שלא ישאר חלל, ואז כל העולמות שתחתיו עולים, כפי השעור שהוא עולה. וגם עולמות שעליו, עולים להניח לו מקום פנוי לעלות בו. כי אין אורם שוה להיותם במקום א', שזה מעולה מזה, וזה מעולה מזה. והנה הבן ותראה, כי עתה פנימיים דאימא, ואח"כ פנימיים דאבא. ואח"כ ל' דאימא, ואח"כ ל' דאבא. ואח"כ מ' דאימא, ואח"כ מ' דאבא. ואינו כמו שכתבנו במקום אחר, שתחלה נכנסים פנימיים ומקיפים כלם דאימא, ואח"כ פנימיים ומקיפים דאבא. וראיה אל הנז"ל, מברכת אבות.