תוכן

לג) והנה עתה יש שני בחי' בכתר: האחד, הוא בחי' הת"ת עצמו של התבונה, כלי ואור שבתוכו, שהיה בתחלה על גבי ראש ז"א, שהם המוחין שבו, מבחי' נה"י שלה. שנגמר כניסתם ותקונם בתשלום י"ב שנים ויום אחד כנזכר. ונמצא חצי תחתון של הת"ת שבתבונה, רובץ על המוחין דז"א, ועתה בשנת הי"ג, נתפשט וירד והקיף את המוחין בכותרת, עד מקום החזה כנזכר. בחינה הב’, עליית שליש החסד עד הכתר, וגם זה נעשה בשנת הי"ג עצמו, לפי שהכל נעשה בבת אחת, כי כפי שיעור ירידת הכתר עד החזה. כן שעור עליית החסד מן החזה ולמעלה, שהוא מקום הסתום. וזה מתחיל לירד, וזה מתחיל לעלות, ולכן שניהם נעשים ביחד בזמן א’, ולא בזה אח"ז. ואם תחבר שנה זו עם הי"ב שנים ויום א', הרי י"ג שנים ויום אחד.