זהר

לג) כד מטא לאבני שיש, דמתערבי במיא עלאה, בכה רבי אליעזר. ופסק למימר, אמר, קום התם ברי. א"ל אבא למה. אמר ליה, חזינא, דאוחית חלף מן עלמא. א"ל, זיל ואימא לאמך, דתסתלק תפלאי, באתר עלאה, ובתר דאסתלק מן עלמא, ואיתי הכא למחמי להון, לא תבכי. דאינון קריבין עלאין, ולא תתאין. ודעתא דבר נש, לא ידע בהו.

פירוש הסולם

לג) כד מטי לאבני שיש טהור וכו': כשהגיע להסוד של אבני שיש המתערבים במים עליונים בכה רבי אליעזר והפסיק מלדבר. אמר קום ולך שמה בני. אמר לו למה. אמר לו אני רואה שאמהר לעבור מהעולם, אמר לו לך ואמור לאמך, שיסתלקו התפילין שלי למקום עליון. כלומר, שרמז לה על הסתלקותו, ואחר שאסתלק מהעולם ואבא כאן לראות אותם היינו לבני המשפחה לא יבכו, כי הם עמי קרובים עליונים ולא תחתונים, ודעת אנוש לא משיג בזה.