זהר

לג) מנלן ממשה, בקדמיתא מתתא לעילא, כי שם יי' אקרא. מאי אקרא. כמה דכתיב, ויקרא אל משה, דא שכינתא. לבתר, הבו גדל לאלהינו, דא מלכא עלאה. לבתר נחית בדרגוי מעילא לתתא, דכתיב צדיק וישר. לבתר קשיר קשרא דמהימנותא ואמר, הוא, ודא הוא קשרא לכלא.

פירוש הסולם

לג) מנלן ממשה בקדמיתא וכו': מאין לנו זה ממשה, מתחילה אמר, ממטה למעלה, שאמר, כי שם ה' אקרא, מהו אקרא, הוא כמ"ש ויקרא אל משה, שזו היא השכינה ואח"כ אמר, הבו גדל לאלקינו. זהו מלך העליון, דהיינו ז"א. ואח"כ ירד במדרגותיו ממעלה למטה, מז"א עד המלכות. שכתוב, צדיק וישר, שהם יסוד שנקרא צדיק, וישר, שהוא המלכות. ולאח"כ קשר קשר של אמונה ואמר, הוא, דהיינו צדיק וישר הוא, וזהו קשר לכל. כי הוא הוא לשון נסתר, הרומז על א"ס ב"ה, המקשר את הכל.