זהר

לג) לבתר ביומא תמינאה, חדוותא דאורייתא הוא, דהא כדין זווגא דגופא, הוא זווגא דכלא, למהוי כלא חד, ודא הוא שלימו דכלא, ודא יומא דישראל איהו ודאי, ועדבא דידהו בלחודייהו, דלית ביה חולקא לאחרא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין, ובעלמא דאתי, עלייהו כתיב כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך וגו'.

פירוש הסולם

לג) לבתר ביומא תמינאה וכו': אח"כ, ​ביום שמיני העצרת, הוא שמחת התורה כי אז הוא זווג הגוף, דהיינו של קו האמצעי הנקרא גוף, שהוא זווג של הכל, שהוא כולל הן זווג השמאל של ​רה"ש ​ויוה"כ, והן זווג הימין של חג הסוכות, כי קו האמצעי כולל ימין ושמאל, להיות הכל אחד, וזה הוא שלמות הכל. וזה הוא ודאי היום של ישראל, וגורל שלהם לבדם, שאין בו חלק לאחר, כלומר לא כמו בחג, שמקריבים ע' פרים בשביל ע' אומות. כי בשמיני עצרת אין בו חלק להם. אשרי הם ישראל בעולם הזה ובעולם הבא, עליהם כתוב, ​כי עם קדוש אתה לה' אלהיך וגו' (עי' פרשת צו אות קט"ז).