זהר

לג) כתיב ועשית בריחים עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן השנית. וכתיב והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה. ואי תימא, דההוא בריח התיכון אחרא הוא, דלא הוה בכללא דאינון חמשה. לאו הכי. אלא ההוא בריח התיכון, מאינון חמשה הוה. תרין מכאן, ותרין מכאן, וחד באמצעיתא. הא הוה בריח התיכון, עמודא דיעקב, רזא דמשה, לקבל דא, חמש אצבעאן בידא דבר נש. והבריח התיכון באמצעיתא, רב ועלאה מכלא, ביה קיימין שאר אחרנין.

פירוש הסולם

לג) כתיב ועשית בריחים וגו': כתוב, ​ועשית בריחים עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד ​וחמשה לקרשי צלע המשכן השנית. וכתוב, ​והבריח התיכון בתוך הקרשים מבריח מן הקצה אל הקצה. ואם תאמר, שבריח התיכון ההוא, הוא אחר, ואינו בכלל של אלו החמשה בריחים. אינו כן. אלא בריח התיכון ההוא היה מחמשה בריחים, שני בריחים היו מכאן, ושנים מכאן, ואחד באמצע, הוא היה בריח התיכון, העמוד של יעקב, סוד משה, דהיינו ת"ת, ששני בריחים לפניו שהם חו"ג, ושני בריחים לאחריו שהם נו"ה. כנגד זה יש חמש אצבעות בידו של אדם, והבריח התיכון, דהיינו האצבע התיכונה שנקראת אמה, היא באמצע, גדולה ועליונה מכולן, בו עומדים אצבעות האחרות. כי ת"ת כולל כל ו"ק.