פירוש הסולם
לג)
הה"ד תסתיר פניך וגו': ז"ש
תסתיר פניך יבהלון. מקרא זה מה הוא אומר, אלא תסתיר פניך יבהלון, הוא מפני שלא נשקו המדרגות, שתמצאנה ברכות בעולם, כי
פניך, פירושו חסדים וברכות, אז, תוסף רוחם יגועון, שנתעורר רוח אחר מצד שמאל בלי ימין, ורוח הטומאה שורה על בני אדם, על אלו שמתו, ואותם שנמצאו עמהם, ועל שאר בני אדם. כלומר שרוח הטומאה מתפשט על כל העולם, ומהו הרפואה שלהם. הוא שכתוב, ואל עפרם ישובון. שזהו שריפת החטאת, כדי להטהר בו. והיינו סוד,
הכל היה מן העפר ואפילו גלגל חמה.
פירוש. בעת שעונות התחתונים גורמים שיסתלקו החסדים מן המלכות, ונעשה פרוד בין ז"א למלכות, אז נמצאת המלכות יונקת משמאל בלי ימין כמו במצב הא', ואז מאיר השמאל ממעלה למטה, שה"ס רוח הטומאה, המטמא את העולם. וכל אדם הקרב אל רוח ההוא, הוא כמו מת. ויש ג' בחינות. א', הממשיך את רוח ההוא דהיינו שממשיכו ממעלה למטה. ב' המקבלו אחר שנמשך. ג' שאינו מקבלו אלא הוא מושפע ממנו בלי כוונה. וז"ש
תוסף רוחם יגועון, ואתער רוח אחרא מסטרא שמאלא שהוא מאיר ממעלה למטה, וע"כ,
ורוח מסאבא שרייא על בני נשא, שיש בו ג' בחינות, א',
על אינון דמיתון, דהיינו אותם שממשיכים אותו. ב',
ומאן דקאים בהדייהו, דהיינו הנמצאים עם הממשיכים את הרוח, וגם הם מקבלים אותו. ג',
ועל שאר בני נשא, שלא המשיכו אותו גם לא קבלו אותו אלא שמושפעים בלי כוונה לכך, מחמת שליטתו על העולם.
וז"ש,
מאי אסוותא דלהון, הא דכתיב, ואל עפרם ישובון, דא עפר שריפת החטאת, פירוש. כי נתבאר סוד פרה אדומה, שהיא המשכת מצב הא' של המלכות עם כל דינים הקשים שעברו אז על המלכות, עד שנתמעטה ממצב הא', שחזרה לנקודה, שה"ס שריפת הפרה עד שנעשית לאפר, ואז קבלה מצב הב', ובאה עם ז"א פנים בפנים (
כנ"ל אות כ' ע"ש). והמיעוט הזה שחזרה לנקודה, נבחנת כמו עפר, הנשאר אחר העלמת הבנין. וז"ס
עפר שריפת החטאת, דהיינו מה שנשאר אחר כל הדינין שעברו על מצב הא'. ולפיכך בעת שרוח הטומאה מתפשט בעולם מחמת חטאי התחתונים, כנ"ל, שהוא בחינת שמאל בלי ימין כמו שהמלכות היתה במצב הא', הנה כשמתעוררים עפר שריפת החטאת הוא מבריח תיכף רוח הטומאה הזה ושובר אותו ושורף אותו עד שבורח מן העולם. (
כנ"ל באות כ"ד) שאומר,
כדין אתחלש חילא דלהון ובכל אתר דשראן אתברו ואתחלשו וערקין מניה וכו'. הרי שכל הרפואה היא
ואל עפרם ישובון, דהיינו להזות עליו
מעפר שרפת החטאת. ונודע שלולא נתמעטה המלכות ממצב הא' וחזרה עד לנקודה, לא היה העולם יכול להתקיים, מחמת רוב הדינים שהיה במצב הא' של המלכות. והמיעוט עד לנקודה נקרא עפר, וז"ש.
והיינו רזא, הכל היה מן העפר ואפילו גלגל חמה. כי לולא מיעוט הזה, לא היה קיום לכל מעשה בראשית.