פירוש. השערות הם דינים כנ״ל. והדינים מתחלקים לימין ושמאל, שהדינים דנוקבא הבאים מכח הצמצום והמסך שבמלכות, הם בחינות ימין. והדינים דדכורא, הנמשכים מקו שמאל, הם בחינות שמאל, (עי׳ תזריע אות קנ״ב) ואלו ב׳ מיני דינים הם השורשים לכל מיני דינים ועונשים שבעולם. וכשהצדיקים מסתכלים באלו הדינים, יודעים ומכירים הדרך שהוא באמצעם, באפן שההולך בו אינו נכשל לא בדינים דימין ולא בדינים דשמאל. ודרך הזה נקרא אורחא דפלגותא דשערי. וכבר ידעת שאלו השערות דא״א אינם דינים, כי אינם דינים רק בז״א, ולא בא״א שהוא כולו רחמים וכולו ימין. אמנם שם הם תוצאות הנפעלות בסוף הכל מאותם הדינים. בסו״ה לא ידח ממנו נדח. ולפיכך, כיון שהם תוצאות האורות הנפעלות משערות, דז״א, הן מאירות וממתיקות את השערות דז״א. וז״ש ומניה נהיר ארחא דז״א. ואע״פ שהארח בין ימין ושמאל דשערות דז״א אינו נקי כל כך כמו בא״א, מ״מ מקבל הארתו מאורחא דפלגותא דשערי דא״א. שבו בא״א מאיר אורח הזה למאתן ושבעין עלמין. ומרמז כאן לאותיות רע שהם מספר מאתן ושבעין, כלומר שכל הרע הנמצא בעולמות מתמתקים ומקבלים תקונם מאורח דפלגותא דשערי שבא״א. וענין אורחא דפלגותא דשערי שבז״א, וסו״ה כל ארחות ה׳ חסד ואמת נתבאר לעיל בספרא דצניעותא (דף י״ט ד״ה תקון הג׳ ע״ש).