זהר

לג) ואי תימא דכך שריא על אומין דעלמא, אע״ג דלא אתברי בהון שמיא וארעא וכל תולדין דבהון. לא שריא ודאי, דמשה בעא מקב״ה, דלא תשרי שכינה על אומין דעלמא, ויהיב ליה. הבלא דקיימא על אומין דעלמא מאן נפקא. או על חייביא דאינון ערב רב מעורבין עם ישראל. אלא ודאי לית כל אפייא שוין, אפילו ישראל לאו אינון שוין, כ״ש אחרנין.

פירוש הסולם

לג) ואי תימא דכך וכו׳: ואם תאמר שכך שורה המלכות גם על אומות העולם, אע״פ שלא נבראו בהם שמים וארץ וכל התולדות שבהם. כי בהבראם הוא אותיות באברהם, שבו נבראו שמים וארץ ותולדותיהם, וכן זרעו של אברהם ולא אומות העולם. ומשיב, אינה שורה עליהם ודאי, כי משה בקש מהקב״ה שלא תשרה השכינה על אומות העולם, ונתן לו. (ברכות ז.) וא״כ ההבל הנמצא על אומות העולם מאיזה מקום יוצא, או הנמצא על הרשעים שהם ערב רב המעורבים בישראל. מאין הוא. ומשיב, אלא ודאי אין כל פנים שוים. ואפילו בישראל אין כל אחד שוה, כל שכן אחרים. כמ״ש לפנינו (באות מ״א ומ״ב).