זהר

לג) ת״ח, כתיב, ונהר יוצא מעדן. ותנינן, מה שמיה דההוא נהר. אוקימנא יובל שמיה, דכתיב,ועל יובל ישלח שרשיו. ובספרא דרב המנונא סבא, חיים שמיה, דמתמן נפקין חיים לעלמא, ואינון אקרון חיי מלכא. והא אוקימנא, ההוא אילנא רבא ותקיפא, דמזון לכלא ביה, אקרי עץ חיים, אילנא דנטע שרשוי באינון חיים, וכלא הוא שפיר.

פירוש הסולם

לג) ת״ח כתיב ונהר וכו׳: בוא וראה, כתוב, ונהר יוצא מעדן. ולמדנו מה שמו של אותו הנהר. והעמדנו שמו יובל שהוא בינה, שכתוב ועל יובל ישלח שורשיו. ובספרו של רב המנונא סבא, אומר, שחיים שמו, שהוא בינה, שמשם יוצאים חיים לעולם. והם נקראים חיי המלך. והרי העמדנו, והוא, אותו אילן הגדול והחזק, שהוא ז״א, שמזון לכל בו, ונקרא עץ החיים, דהיינו אילן שנטע שרשיו באלו החיים שלמעלה, שהוא בינה. והכל הוא טוב.