זהר

לג) ר׳ חזקיה הוה יתיב קמיה דר׳ אלעזר, ליליא חד קמו בפלגות ליליא למלעי באורייתא. פתח רבי אלעזר ואמר, ביום טובה היה בטוב וגו' גם את זה לעומת זה עשה האלהים וגו׳. ביום טובה היה בטוב, בזמנא דאסגי קב״ה חסד בעלמא, בעי בר נש למיהך בשוקי ולאתחזאה קמי כלא, דהא כד שארי טיבותא דקב״ה בעלמא, בכלא שארי, ובכלא עביד טיבו ואסגי ליה בעלמא. ובג״כ, יתחזי ב״נ באתגליא בשוקי, ויעביד טיבו דלשרי עליה טיבו אחרא. הדא הוא דכתיב ביום טובה היה בטוב. היה בטוב ודאי.

פירוש הסולם

לג) ר׳ חזקיה הוה וכו׳: ר״ח היה יושב לפני ר׳ אלעזר. לילה אחד קמו בחצות לילה לעסוק בתורה. פתח רבי אלעזר ואמר, ביום טובה היה בטוב וגו׳ גם את זה לעומת זה עשה האלקים וגו׳. ביום טובה היה בטוב, היינו בזמן שהקב״ה מרבה חסד בעולם, צריך האדם ללכת בשוק ולהראות לפני כל. כי כשטובו של הקב״ה שורה בעולם, שורה בכל, ועם הכל עושה חסד ומרבה אותו בעולם. ומשום זה, יתראה האדם בשוק בגלוי, ויעשה חסד כדי שישרה עליו חסד אחר שלמעלה. ז״ש ביום טובה היה בטוב. היה בטוב ודאי.