זהר

לג) ועלייהו אתמר, או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי. תרי שלמי, חד בעמודא דאמצעיתא, וחד בצדיק. דעלייהו אתמר, שלום שלום לרחוק ולקרוב. דבגלותא אתמר בעמודא דאמצעיתא, מרחוק י״י נראה לי. צדיק קרוב לה, ובגיניה אתמר, טוב שכן קרוב מאח רחוק.

פירוש מעלות הסולם

לג) ועלייהו אתמר או וגו': ועליהם היינו על התנאים והאמוראים נאמר, או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי. שני שלומות, היינו שני זווגים, כי שלום ה״ס זווג בסוד משים שלום בבית בטל (שבת קנב.) אחד בעמוד האמצעי שהוא תפארת, היינו יעקב, להמשכת חכמה, ואחד בצדיק שהוא יסוד, היינו יוסף, להמשכת חסדים (עי׳ בהקדסה״ז אות פ״ד), שעליהם נאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב שבגלות נאמר בעמוד האמצעי היינו בת״ת שהוא הזווג להמשכת החכמה, מרחוק ה׳ נראה לי, כי ראייה רומזת לחכמה, ואינה יכולה להאיר בז״ת בלי לבוש של חסדים, ולכן נבחנת קומת חכמה בזו"ן, שהיא רחוקה מהם. צדיק שהוא יסוד המאיר בחסדים, קרוב לה, כי אור החסדים מתקבל אצלה בלי לבוש, ולא עוד, אלא שע״י הקומה דחסדים, תוכל לקבל גם חכמה. ובשביל היסוד נאמר טוב שכן קרוב מאח רחוק. כי אח ה״ס תפארת הממשיך חכמה בסוד ותתצב אחותו מרחוק, ובסוד אמור לחכמה אחותי את.