תוכן

לב. ובזה תבין הסוד ד"טרם שנברא העולם הי' הוא ושמו אחד" המובא במדרשי חז"ל (זוהר חדש בראשית אות רלג, ועוד) ובפרקי דרבי אליעזר (פרק ג'), דלכאורה הלשון קשה להבין, דטרם שנברא לא שייך כלל לומר שמו, שאין אל לשון "השם" לחול אלא על נברא שקורא להבורא בשם, והי' צריך לומר דטרם שנברא הי' הוא אחד. ועוד צריך להבין, מה השמיענו בזה.
ובדברים הנ"ל תבין, דקאי על התפשטות א' טרם שנעשה הצמצום שהוא מקור ושורש הבריאה, שזו היא סבת כל השתלשלות העולמות כנ"ל, וסוד השם ביארנו שהוא סוד התפשטות האור ממאציל לנאצל או לנברא. ועל כן משמיענו ר' אליעזר הגדול שאלו הבחינות שבשמות הקדושים מתחילין מאחר שבא אורו ית' להתחלת הבריאה, דהיינו לצמצום א' כנ"ל, אמנם טרם שבאה האור לתחילת הבריאה, דהיינו בהתפשטות א', אז לא היה שום ריבוי צורות בשמו הק', אלא פועל שלם בפעולה שלימה שזה סוד הויה אחד ושמו אחד.