תוכן

לב) ​גם תכוין, כי הרי י"א י"א, שהם ר"ת, י"י אלהינו, י"י אחד, והם גי' כ"ב, והוא סוד הורדת כ"ב אתוון שהורדנו במלת אתה. גם תכוין, כי עיקר אותיות אלו, אינם רק יא"י, שהם אלף וב' יודין, והם גי' אהיה, כי האותיות מבינה הם, והם כ"ב אתוון. ועיקר הכוונה בשם זה של הוי"ה, כי עד עתה בארנו, מענין כריעה י' לגבי ה', ו' לגבי ה', והם סוד הויה שבכללות הז"א בכל הי"ס שלו, אך שם הוי"ה זה, הוא בחי' הת"ת לבד, הנקרא הוי"ה, ושם אנו מעלין נקודות המלכות עד חזה הת"ת. והנה זקיפה ראשונה הוא ה' לגבי ו', הוא הגוף נקרא ת"ת, (צ"ל ה' עולה לגבי הו',) ה' עולה שהוא המלכות תחת היסוד, ובכללה עולה ג"כ נקודת המלכות הנקרא אדני, אמנם כשעולה ה' זו לגבי ו', זו היא סוד ת"ת, ז"א הנקרא הוי"ה, ותכוין כי עולה ג"כ ה' עד ראש ו', שהוא י' שבראש הת"ת, הוא סוד י' של הוי"ה שבת"ת דז"א. והוא, כי הלא שם הוי"ה גי' כ"ו, ואם תעשה לג' שלישים, הנה מקום החזה ששם עליית ה' זו, באה במדרגה היו"ד מן כ"ו אלו. והיא סיום היו"ד של הוי"ה שבת"ת דז"א, אשר יוד זו היא ראשית הוא"ו של הויה דכללות זעיר אנפין, ואז בזקיפה ה' לגבי ו', תכוין ציור ה"ו שהוא רי"ו.