תוכן

לב) ענין העונה משובחת מליל שבת לליל שבת לתלמיד חכם, הסוד הוא, כי כבר נודע שיש הפרש כי אין נשמות חדשות רק בע"ש, א"כ אין לשמש מטתו כ"א בשבת בחצי ליל שבת. ונלע"ד, כי אלו הנשמות ממש היורדות בליל שבת, אם האדם בלילה ההיא ישמש מטתו, ונשארה אשתו מעוברת מביאה ההיא, ודאי אותה הנשמה תשרה על אותה טיפה, וכיון שהיא נשמה חדשה ולא ענושה, לזה אמר שאותם הבנים יהיו חסידין קדישין, וזהו טעם הורדת אותם הנשמות בליל שבת, ועיין זה היטב כי הוא אמיתי. וכשאדם ישן בליל שבת, אז מתחברת נשמתו עם אותה נשמה חדשה, ומראה לה את ג"ע התחתון, והולכות שם יחד. ובחצי הלילה שבים כל הנשמות לגוף האדם, ואז אתיין הנהו תרין נשמתין מתעטרן כחדא מג"ע. ועכ"ז צריך אז בחצי הלילה, או כשמתעורר משנתו, לומר פסוק א' כמו רוח ה' אלהי"ם עלי וגו', בלכתם ילכו וגו', כדי לעורר אותה נשמה חדשה, ואח"כ יתחבר עם אשתו, ותשרה אותו הרוח על הטיפה ההיא, ויצא בן חסיד וקדוש, אם יזכה שתתעבר אז אשתו. ואם לאו, כה יעשה בכל ליל שבת, עד יאונה לידו. ונראה, כי צריך האדם לטבול בכל ע"ש, כמו רב המנונא סבא, ולהקביל פני שבת בטהרה. ובבקר יום השבת, צ"ל מזמור השמים מספרים גו', נראה דאין לאומרו בחול, ולכן יש נוהגין לומר במקומו אלהים יחננו גו', ושם כל פירוש מזמור זה, וגם בשער הכינויים אשר לי פירשתיו.