תוכן

לב) ובהיותם אב"א, הם דינים דאלהים באחוריים, שהם: א', א"ל, אל"ה, אלה"י, אלהי"ם. אחד בו, ואחד בה, באחוריים. ונקראים הרים, כאשר ביארנו על פסוק כי ההרים ימושו, ואלו ההרים דבוקים זה בזה. וזהו במשכן במדבר בחול, אך בשילה היו פב"פ מהחזה ולמטה, ואז היה אלהים דבחי' פנים דמילוי יודי"ן, שהם הפנים היותר עליונים שבשם אלהי"ם. וז"א הוא אז, שם מ"ה הוי"ה דאלפי"ן של פנים. ובמקדש עלתה כל אורך ז"א כולו.