תוכן

לב) ונמצא, כי מה שנשאר לז"א, אינו רק בחי' העיקריות ולא התוספת והעיקריות הוא בחי' היניקה לבד, כמו שהיה קודם מיתת המלכים. וכל שאר שבא בתוספת, אעפ"י שהשבח מרובה על העיקר, עכ"ז יורד ועולה. ואפשר לומר כדי ליישב קצת מקומות החולקים, כי תוספת דב"ן יורד ועולה, כי הוא הצריך לירד לברר חלקיו שבמלאכים. אד תוספת מ"ה החדש, שאין לו מה לברר, וזה אינו יורד, אד נשאר באצילות בסוד מקיפים בעת המיעוט, כנזכר במקומו וצ"ע. ונמצא, כי הג' כלים דזו"ן אינם עולים בז"א עצמו, רק תחילה עולים בסוד מ"ן באימא, כדי לברר מה שהעלו ואח"כ בעמידה ובק"ש, נכנסין בסוד מוחין ממש לזו"ן והבן זה מאד, וחוזרים להתברר בסוד זווג בנפילת אפים, כל הבחי' אפילו דעשיה כנזכר במקומו, וחוזרים להתברר כל אחד בעולמו החלק הראוי לו, והתמצית נשאר למעלה, והשמרים חוזרים להתברר בכל עולם.