תוכן

לב) גם תיבת מעיין, הוא סוד ג' אותיות מנ"צ מן מנצפך, שהם ביסוד מלכות. גם הוא בגימ' ב"פ מ"ן. והוא מ"ש לקמן, בענין ה' עינויים דיוה"כ, אכילה ושתיה, ושם נתבאר, כי האכילה היא ב' אותיות מ"ן. ואח"כ ע"י הטחינה בשיניים, יש שם מ"ן שני. ונמצא, כי האכילה היא ב"פ מ"ן, כמנין מעיין. אבל השתיה, נרמזה במלת חתו"ם, כמבואר שם, כי השתיה היא בחי' ג' אהי"ה במילואם, שהם בגימ' חתו"ם. ונמצא כי מעיין חתום הוא רמז האכילה ושתיה, אשר על ידיהם היא עולה למעלה באימא עילאה, כיון שיש אכילה שהיא המ"ן, ושתיה שהיא ג' אהי"ה. ואחר שהיא עולה למעלה באימא ביוה"כ, איננה אוכלת ושותה, אכילה ושתיה זו החיצוניות, אלא הפנימיות, בסוד ה' עינויין, וה' תפלות, שהם הבל הפה היוצא מן אימא כנזכר לקמן. ונמצא, כי האוכל ושותה בט', גורם לה לעלות ע"י אכילה ושתיה זו, למעלה בבינה ביוה"כ, והוי כאלו התענה בט' ובי', כי התענית ענינו הוא, ע"כ, איננו זוכר עוד תשלום הדרוש הזה.