זהר

לב) עאלת את י, אמרה קמיה : רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא שירותא דשמא קדישא, ויאות לך למברי בי עלמא. אמר לה: די לך דאנת חקיק בי, ואנת רשים בי, וכל רעותא דילי בך, סליק, לית אנת יאות לאתעקרא מן שמי.

פירוש הסולם

לב) עאלת את י' וכו' : נכנסה אות י'. אמרה לפניו : רבון העולם, טוב לפניך לברוא בי את העולם, כי אני התחלת השם הקדוש, ויפה לך לברוא בי את העולם. אמר לה : די לך, שאת חקוקה בי, ואת רשומה בי, וכל חפצי בך, עלי, לא יפה לך להיות נעקרת משמי.
פירוש. כיון שהי' היא אות ראשונה של שם הוי"ה , דהיינו תחילת הגילוי ובחי' עליונה של האור הזה הקדוש, לכן טענה, שיברא העולם במדתה ויהיה גמר התיקון בטוח.
וז"ש, אמר לה, די לך דאנת חקיק בי ואנת רשים בי וכו' : כבר ידעת, שענין השאלה והתשובה של האותיות, הוא ענין השעשועים דקב"ה עם האותיות, שהשאלה היא בחי' מ"ן, והתשובה היא המ"ד של האור העליון. ועם זה תבין שהמלה די לך ה"ס תיקון גבול, בסוד שאמר לה די לך ואל תתפשטי יותר. כמ"ש לעיל בשם קדוש שד"י. כי אחר שהי' התחילה להתפשט באור הגדול והקדוש הזה, הפסיק אותה הקב"ה, ולא נתן לה להתפשט עד הת' אלא רק בסוד הש' (כנ"ל אות כ"ד ד"ה ולפיכך) כי אמר לה, די לך ואל תתפשטי יותר. וז"ש, סליק, לית אנת יאות לאתעקרא מן שמי, כי אם תתפשטי יותר לא תוכלי להיות עוד קבועה בשם הוי"ה.
וביאור הדברים, כי אמרו חז"ל ​לא כשאני נכתב אני נקרא, כי נכתב אני בהוי"ה ונקרא באדנ"י (פסחים נ.) פירוש, כי שם הוי"ה אין לו שינוי לעולם. בסוד הכתוב ​אני הוי"ה לא שניתי (מלאכי ג'). וכיון שבימי עולם נוהג קלקול ותיקון, הרי יש שם שינוי, לפיכך קודם גמר התיקון הוא נקרא באדני, שבשם הזה יתכן שינוי, ולא בשם הוי"ה, שבו אין שינוי ח"ו. אלא לעתיד אחר גמר התיקון, יהיה נקרא כמו שהוא נכתב, בסו"ה ​ושם העיר מיום הוי"ה שמה. (בסיום יחזקאל) וז"ש לה : סליק, לית אנת יאות לאתעקרא מן שמי כי אם יארע בך איזה קלקול, את נמצאת נעקרת משמי, כי בשמי הוי"ה אינו נוהג קלקול ותיקון כמבואר. ולפיכך אינך ראויה למברי בך עלמא. ואמרו, דאנת חקיק בי ואנת רשים בי וכל רעותא דילי בך, מורה על ג' מדרגות שבי' דשם הוי"ה: חקיק בחכמה דז"א רשים בחכמה דאו"א עילאין, וכל רעותא דילי בך, הוא בחכמה דא"א הנק' חכמה סתימאה.