תוכן

לב) גם זהו סוד, מה שנתבאר אצלנו, בענין עון הגאוה והליצנות מה ענינו, כי אלהים אחרים, נקרא ל"ץ, ונקרא צ"ל מות, שהוא בגמטריא ק"ך, לפי שעולין ומתגאין על ידי הגאוה, ונכללין בק"ך צירופי אלהים קדושים. גם נתבאר אצלנו בפרשת נשא דף קכ"ב ע"ב, בענין יראה ואהבה, בסוד פסוק וטוב לא יהיה לרשע כצ"ל אשר איננו ירא מלפני האלהים. גם זהו סוד, מ"ש בפרשת ויקהל בדף ר"ג ע"ב, בהאי נגה מפתי לאתתא למיטל נהורא כו'. גם זהו הסוד, שנתבאר אצלנו בדרושים בענין בארה של מרים, שנאמר עליה באר חפרוה שרים כו'. ושם ביארנו, ענין פסוק, כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה כו'. ושם ביארנו טעם, למה קרא התשמיש בלשון אכילה. ושם נתבאר, כי ענין כללות אלהים אחרים, עם אלהים עליונים הקדושים, זהו הנקרא ניאוף. כי בתחילה היתה מקבלת מן היסוד, נתיב עליון הנקרא פלא. ועתה על ידי הכללות, יונקת מן הנתיב החיצון של אלהים, הנקרא גם כן פלא, אשר בו נכללים הקליפות כנזכר, ולכן נרמז אותיות פל"א, בר"ת ל'א פ'עלתי א'ון, כי היא אומרת, שאינה לוקחת השפע מאותו הפל"א החיצון, אשר בו נכללין הקליפות הנקרא און, רק מן הפלא הפנימי, ואין הענין כדבריה. גם לעיל בדף קכ"ז ע"ב, בענין מ"ש ומחצדי חקלא זעירין אינון כו', עיין שם ענין לפתח חטאת רובץ. וענין הנחש, הקורע רחם האילה כמבואר גם כן אצלנו, בדרוש יום שביעי של פסח בענין קריעת ים סוף. וגם בפרשת בשלח, בענין מה תצעק אלי כו', וע"ש.