תוכן

לב) עוד ירצה, עם מ"ש חז"ל בגמרא דקידושין פ"א, באומרם כל מצות עשה שהזמן גרמא, נשים פטורות ואנשים חייבים. וכל מצות עשה שאין הזמן גרמא, כולם חייבים, וכל מצות לא תעשה, בין הזמן גרמא, בין שלא הזמן גרמא, כולם חייבים. חוץ מבל תשחית ובל תקיף כו'. הטעם הוא, לפי שכל המצות עשה, הם בחסדים כנ"ל. אלא שיש בהם שתי בחינות, והם: חסדים מכוסים, וחסדים מגולים. והנה החסדים המכוסים, הנשים שהם לאה ורחל, שניהן אינן נוטלות חלק בהם, לפי שמקום רחל הוא למטה מן החזה. וגם לאה שהיא כנגדן למעלה, אינה יכולה ליקח אותם, לפי שהם מכוסים. ולכן הנשים פטורות בהם. וטעם קריאתם שהזמן גרמא הוא, לפי שהחסדים המכוסין תוך מחיצות יסוד דאימא, צריכין שהות זמן לירד, כמבואר אצלינו, בענין מספר י"ג שנים, של ירידת המוחין, והתפשטותם בזעיר אנפין. ונמצא, כי הזמן גורם להם לירד. אבל החסדים המגולים, למטה מן החזה, אשר אין להם מחיצות מעכבות, הם יורדין ברגע, במרוצה, למטה עד היסוד, ולכן נקרא אין הזמן גרמא. והנה רחל לוקחת הארתם, להיותם מגולים, ולכן נשים חייבות בהם. אבל מצות לא תעשה, הם בגבורות, וכולם ניתנין אל הנקבה, כנודע כי אין בנינה אלא מהם. ולכן נשים חייבות בהם, חוץ מבל תשחית ובל תקיף, שהאשה אין לה זקן, כמ"ש חז"ל בגמרא.