פירוש הסולם
לב)
ושמא דיליה אקרי וכו': תחילת המאמר מובא בזהר תרומה
(אות ת"ג) זהב עלאה, שהוא זהב דז"א, הוא בסוד סתום, והשם שלו הוא זהב סגור, שהוא סגור מעין שאינה שולטת בו. זהב תחתון, שהוא זהב של המלכות, הוא בגלוי יותר, ע"כ. וכאן הוא ממשיך ואומר,
ושמא דיליה איקרי זהב ירקרק. שהשם של זהב של המלכות, נקרא זהב ירקרק. וז"ס שהעמידו החברים,
אסתר ירקרקת היתה, דהיינו גוון אתרוג, והכל אחד. שגוון אתרוג וגוון זהב הוא אחד. זהב זה, של המלכות, הוא ראש בסתום. אע"פ שהוא נבחן שהוא בגלוי כלפי זהב עליון שהוא ז"א. עד שנמשך ושורה לראש של גבריאל, כמו שהעמדנו. ומשום זה הכל הוא בסוד עליון, בסוד ז"א, ונמשך הסוד ההוא למטה, למלכות ולגבריאל. הכל באפן אחד.
פירוש הארת החכמה שבשמאל המאיר בכל שלמותו בהתלבשות החסדים, נקרא זהב. ומאיר בראש דז"א, דהיינו בג"ר דז"א ובראש של המלכות. ושואל שם
(באות ת"ג) מה בין האי להאי, מה ההפרש בין זהב שבראש ז"א לזהב שבראש המלכות. כיון ששניהם הם הארת החכמה שבשמאל ומשיב,
זהב עלאה הוא ברזא סתימא, שהזהב העליון דז"א, הוא בסוד סתום, דהיינו שהארת החכמה סתומה ואינה מאירה בו. כי ז"א הוא תמיד בחסדים מכוסים מחכמה,
ושמא דיליה איהו, זהב סגור, דהיינו שהוא סגור מלהאיר.
סגור וסתום מכלא, וכו'. שהוא סגור וסתום לגמרי.
זהב תתאה של המלכות
איהו באתגליא יתיר, כי במלכות הוא המקום לגילו החכמה, וע"כ החכמה מגולה בה יותר מבז"א,
ושמא דיליה אקרי זהב ירקרק וכו'
אסתר ירקרקת היתה, גוון אתרוג. וכולא חד, שירקרק וגוון אתרוג הוא אחד. שהיא הגוון של גילוי הארת החכמה שבמלכות הנקראת אסתר. אמנם
זהב דא איהו רישא בסתימו, שהזהב הזה של המלכות הוא עוד סתום ואינו מגולה,
אע"ג דאיהו באתגליא לגבי זהב עלאה, אע"פ שכלפי הזהב של ז"א היא נחשבת כמגולה, עכ"ז עודו סתום בה, כי אין הארת החכמה מתגלה במלכות גופה, אלא במרכבה שלה שה"ס ד' המלאכים מיכאל גבריאל אוריאל רפאל
(כנ"ל בז"ח בראשית אות ל"ח) וז"ש,
עד דאתמשכא ושרייא לרישא דגבריאל, שהוא בחינת קו השמאל שבמרכבת המלכות, ובו מתגלה הארת החכמה לגמרי.
כמו שהעמדנו. וכו'.
