זהר

לב) פתח ההוא ינוקא ואמר, בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו וגו'. ילפינן מהאי קרא, דמאן דלא חייש להאי, ויתחזי קמי מלכא בידין מזוהמן, חייב מיתה. מ"ט. בגין דידוי דב"נ יתבין ברומו של עולם. אצבעא חדא אית בידא דב"נ, ואיהו אצבעא דארמא משה.

פירוש הסולם

לב) פתח ההוא ינוקא וכו': פתח אותו הילד ואמר, ​בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו וגו'. למדנו ממקרא הזה, שמי שאינו דואג לזה, ונראה בפני המלך בידים מלוכלכות, חייב מיתה. מהו הטעם. הוא משום שידיו של אדם, יושבות ברומו של עולם, אצבע אחת יש בידו של אדם, והיא האצבע שהרימה משה. דהיינו אצבע האמצעית, שהיא כנגד משה, שהוא קו האמצעי כמ"ש לפנינו.