זהר

לב) כל ימי זוב טומאתה. מהו כל ימי זוב טומאתה. אלא חייביא מסאבין בחוביהון לגרמיהון, ומסאבין לאתר אחרא, כד״א, כי את מקדש יי׳ טמא. ואתער רוח מסאבא עלייהו. ולזמנא דאתי, זמין קב״ה לדכאה להו לישראל ולאעברא לההוא רוחא מסאבא מעלמא. דכתיב, לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא. וכתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. מן הארץ ודאי.

פירוש הסולם

לב) כל ימי זוב טומאתה: מהו, כל ימי זוב טומאתה. ומשיב, אלא הרשעים מטמאים את עצמם בעונותיהם, ומטמאים גם למקום אחר, כש״א, את מקדש ה׳ טמא. ונתעורר עליהם רוח הטומאה. ולעתיד לבא, עתיד הקב״ה לטהר את ישראל ולהעביר את רוח הטומאה ההוא מן העולם. שכתוב, לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא. וכתוב, ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ. מן הארץ ודאי.